רקע שחור רקע לבן
גודל טקסט      

אתגרים בהנגשת אתרי אינטרנט

הקדמה

        קיימת כיום בישראל חובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט מכוח תקנה 35 לתקנות נגישות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) והתקן הישראלי לנגישות 5568 של מכון התקנים.

        התקן הישראלי 5568 מאמץ את הנחיות ה WCAG 2.0 – Web Content Accessibility Guide עם מספר שינויים קלים כאשר רמת הנגישות הנדרשת לפי התקן היא ברמה AA מתוך שלוש רמות המוגדרות בעולם.

        מרבית ההנחיות מכוונות לאפשר גלישה לאנשים עם לקויות ראיה ועיוורון, אך קיימות הנחיות המאפשרות גלישה גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות: מוגבלות בידיים, לקות שמיעה, לקות קוגניטיבית ועוד.

        חברות בכל המגזרים והתחומים מחויבות למתן שירות נגיש. על פי התקנות יש לבצע התאמות לאתר אינטרנט המספק "שירות ציבורי" (כלומר, שירות הניתן לכלל הציבור או לחלק ממנו, כמו למשל חברות הסלולר, קופות החולים ואתרי מכירות). חובת הנגישות חלה גם על אפליקציות ושירותים מקוונים המספקים שירות ציבורי, בתוכם יישומים לטלפונים חכמים ולמחשבי טאבלט.

        התקנות קובעות לוחות זמנים מדורגים להנגשת האתרים:

אתר שיעלה לאוויר לפני אוקטובר 2015 יהיה חייב בהנגשה מלאה עד אוקטובר 2016. אתר שיעלה לאוויר אחרי אוקטובר 2015 יהיה חייב להיות נגיש באופן מידי.

הצורך

מדובר במהלך מבורך ביותר עבור ציבור האנשים עם מוגבלויות בכלל ובמיוחד עבור אנשים עם לקויות ראיה ועיוורון שללא הנגשה אין להם גישה למידע ולשירותים הניתנים באמצעות אתרי האינטרנט, אם דרך המחשב או דרך מכשירי הטלפון הסלולריים החכמים ולכן אינם יכולים לצרוך שירותים אלו באופן עצמאי. בעידן האינטרנט של היום מדובר כמעט בכל תחומי החיים, למשל, חדשות, חיפוש משרות עבודה, הזמנת פנקסי שיקים בבנק, קביעת תור לרופא מומחה בקופת חולים, הזמנת חבילת נופש או טיסה, שדרוג חבילת גלישה לטלפון הסלולרי, הזמנת ערוצי צפייה בטלוויזיה, קניות מקוונות של מוצרי צריכה שונים, קנית מצרכי מזון בחנות הווירטואלית של הסופר, הזמנת מונית ועוד.

מה זה אומר להנגיש אתר אינטרנט?

 

אנשים עם עיוורון ולקויות ראיה חמורות אינם רואים את מסך המחשב ולכן הם זקוקים לתיווך באמצעות קול או באמצעות צג ברייל (למי שמתקשה גם בשמיעה או שמעדיף לפצל את חלוקת הקשב שלו בין אצבעות הידיים ושמיעה עבור תכנים שונים) – תיווך זה נעשה ע"י תוכנה הנקראת "קורא מסך".

ישנם בשוק מספר תוכנות "קוראי מסך" המבצעות ניתוח של דפי ה HTML הפעילים ו"מספרות" לאדם העיוור מהם התכנים הנמצאים על המסך. האמצעי "לספר" נקרא "מנוע דיבור" או "צג ברייל" כאשר "קוראי המסך" מספקים את המידע הרלוונטי ע"י דיבור או טקסט בשפה הרלוונטית. על מנת שקורא המסך יכיר את כל האלמנטים בדף האינטרנט וידע "לספר" מה הם ולנווט אליהם יש צורך לפתח את האתר בהתאמה לתקן הנגישות כפי שיתואר בהמשך נייר זה.
האתגר העיקרי בהנגשה הוא בתאימות עם קוראי המסך בהתאמה לדרישות התקן, לכן נייר זה מתמקד בעיקר בהנגשה לאנשים עם עיוורון ולקויות ראיה חמורות.

אנשים עם שרידי ראיה ישתמשו בד"כ "בתוכנות הגדלה", לעיתים בשילוב עם "קורא מסך".
ישנם בשוק מספר תוכנות הגדלה המסייעות בשימוש בשרידי הראיה בעבודה על המחשב. לתוכנות אלו מספר תכונות, ביניהן הגדלה של תצוגת המסך, "זכוכית מגדלת" להגדלה של קטעים נבחרים בלבד, בחירת צבעים וניגודיות של צבעים (בין הרקע לתוכן), הדגשה של מצביע העכבר, הקראה של קטעי טקסט ארוכים (לקויי ראיה מתעייפים מקריאת טקסט ארוך) ועוד. פונקציונאליות דומה מסופקת גם כחלק ממערכות ההפעלה, אך האיכות של תוכנות ההגדלה המסחריות גבוהה כיום בהרבה. תוכנות ההגדלה המסחריות יקרות ואינן ברשותו של כל אדם ולכן כחלק מהנגשת האתר יש דרישה לספק פונקציונאליות דומה.

אדם רואה מקבל את תמונת המסך כולו במבט אחד ולכן הוא מהר מאוד רואה מאיזה אלמנטים מורכב הדף, מהו המבנה של הדף ומהם התכנים והפעולות הכלולים בדף האינטרנט והוא יכול לנווט את דרכו ולהפעיל באמצעות העכבר בקלות ובמהירות את האלמנטים לפי בחירתו, למשל, לחפש חבילת נופש, או להקליד את הפרטים שלו בהרשמה לשירות וכו'.
באמצעות קול אין אפשרות לתת "בבת אחת" תמונה מלאה של המסך, אלא אך ורק מידע סידרתי, פרט אחרי פרט. על האדם העיוור לבנות לעצמו "מפה מנטלית" של האתר על מנת לנווט את דרכו ולעשות שימוש באתר (קרי קבלת מידע, ביצוע פעולות, מעבר לקישורים, שמיעת תכנים כמו מוזיקה, קריאה וכתיבת דואר והודעות ועוד).
"הבקשות" מקורא המסך לספק מידע על האתר ולבצע פעולות, כמו למשל מעבר בין כותרות או קישורים, נעשות ע"י שימוש במקלדת, זאת משום שהשימוש בעכבר דורש ראיה תקינה ולכן אינו אפשרי (גם בעלי שרידי ראיה מתקשים להשתמש בעכבר כי שדה הראיה תחת הגדלה מצומצם וקשה להם לאתר ולעקוב אחרי העכבר).

ישנם אלמנטים רבים בהנגשה של אתרי אינטרנט שהיריעה קצרה לתאר ולפרט את כולם, תקן הנגישות (WCAG 2.0) מגדיר, מפרט ומבאר את הדרישות כאשר לצורך סיוע במימוש הדרישות נקבעו חוקי ARIA (Accessible Rich Internet Applications) שהם בעצם הרחבה של שפת HTML (סט של תכונות נגישות שאפשר להוסיף לאלמנטים של HTML) המאפשרת למפתחי אתרים לספק מידע המסייע בין השאר לקוראי המסך להכיר ולהבין את דפי אינטרנט ולנווט בתוכם, למשל, הגדרה של אזורים פונקציונאליים או סימני דרך המאפשרים קבלת תיאור שלהם ומעבר ביניהם בקלות בעזרת קיצורי מקש, תיאור סוגי האלמנטים (למשל מאמר, הודאת שגיאה, סליידר) מצב של באר התקדמות, תיאור של טפסים, מתן הודעות שגיאה, מידע על אזורים דינמיים (כאשר תכני האזור מתחלפים באופן אוטומטי) ועוד.

טיפים בהנגשת אתרים

התקן מגדיר 4 עקרונות להנגשה: תפיסה, תפעוליות, נהירות ויציבות. להלן תקציר של דרישות התקן, עבור חלק מהדרישות ניתנים שיקולים ועצות למימוש.

תפיסה

ראשית נדרש שכל האלמנטים שבדף יהיו מונגשים, כלומר שקוראי המסך יזהו אותם ויספקו תיאור ברור של האלמנט והשימוש בו:

-        שיהיה תיאור טקסטואלי לכל תוכן שאינו טקסט, למשל תיאור פקדים (לדוגמא למקש "חיפוש" תהיה תווית "חיפוש" שקורא המסך יקריא) לתיבות העריכה (למשל לתיבה עבור הקלדת שם פרטי תהיה תווית "שם פרטי"), לקישורים (למשל קישור לאתר "כל זכות" יקבל את התיאור "אתר כל זכות") וכן הלאה.

-        שגיאה נפוצה היא שימוש בטבלה וירטואלית, כלומר ייצוג ויזואלי של אלמנטים בצורת טבלה כאשר בפועל האלמנטים אינם מאורגנים בטבלה ואין ביניהם קשר ברמת התכנה. לדוגמא בשורה הראשונה נכתב "רחוב - מספר בית – עיר - מיקוד" ובשורה השנייה מסודרות תיבות העריכה מתחת לכל פריט (מתחת למילה רחוב יש תיבת עריכה עבור הקלדת שם הרחוב וכן הלאה). אדם רואה יבין היכן להקליד כל נתון, אדם עם עיוורון יתקשה להבין היכן להקליד את הנתונים. במקום זאת, על מנת שתיבות העריכה תהיינה מונגשות, על כל תיבה להכיל את התווית שלה כך שכאשר אדם עיוור יעבור בין השדות ע"י טאבים יוקרא שם השדה לפני כל הקלדה של הפרטים עבור שדה זה. אפשרות נוספת היא שימוש בטבלאות HTML, מה שיאפשר קפיצה מהירה אל הטבלה וניווט קל בתוכן הטבלה בעזרת קורא המסך.  אדם עיוור יודע שעל מנת לעבור בצורה הכי מהירה לטבלה עליו להקיש על הכפתור T וכל עמודה תקבל משמעות שקורא המסך יבין וידוור.

-        נדרש טקסט חילופי לתמונות, לגרפים ואינפוגרפיקה, למשל תיאור טקסטואלי של תמונות.

-        הנגשת מדיה מבוססת זמן כגון סרטונים, פסי קול, מצגות וכדומה. בתוך כך, נדרש להוסיף כתוביות לסרטונים, תיאור טקסטואלי של קבצי קול ותאור ויזואלי של הנראה בסרטונים. סעיף זה מעורר כיום קושי למימוש מלא ונתון להקלות עד שיהיו אמצעים מתאימים למימוש.

-        גמישות : יש ליצור תכנים הניתנים להצגה בדרכים שונות (למשל, בפריסה פשוטה יותר, בלי איבוד מידע או מבנה).

-        הבחנה: יש להקל על המשתמשים לראות את התוכן ולשמוע אותו, בכלל זה קונטרסטיות בין החזית והרקע.

תפעוליות

-        נגישות מהמקלדת: אפשרות לשימוש במקלדת בלבד ללא צורך בעכבר.
אנשים עם לקויות ראיה חמורות או עיוורון אינם יכולים או שהם מתקשים מאוד להשתמש בעכבר (עם עיוורון לא רואים את העכבר, עם לקויות ראיה קשה מאוד לאתר את העכבר ולהזיז אותו למיקום הנדרש).
קיצורי מקשים:
משתמשי קוראי מסך נאלצים לזכור בעלפה מספר גדול מאוד של קיצורי מקשים, מדובר על עשרות צירופים הנדרשים בשימושי המחשב השונים, גלישה באתרי אינטרנט, עבודה עם מערכות הפעלה, עבודה עם אפליקציות אינטרנטיות ואחרות. יש חשיבות גדולה באחידות ככל הניתן כדי לצמצם את כמות קיצורי המסך אותם נדרש לזכור וכדי שזמן הלימוד של יישום חדש (למשל תוכנת אמייל אינטרנטית חדשה) יהיה קצר. לכן בפיתוח של יישומים חדשים מומלץ מאוד להכיר יישומים דומים וקיצורי מקשים קיימים ולהשתמש בהם, לדוגמא, שהגישה לתפריט הנגישות יהיה תמיד ע"י טאב ראשון (מיד לאחר הקלדה של
) ושחיפוש בתוכן טקסטואלי יהיה תמיד ע"י . עבור תמיכה בשפות שונות (למשל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית) יש עדיפות גדולה להשתמש באותו מקש פיזי ולא לנסות "להקל" ע"י בחירה של מקש בעל "משמעות" עבור כל שפה. לדוגמא, רצוי שחיפוש הנעשה באנגלית ע"י מקש 'F' (שהוא מקש 'כ' בעברית) יעשה בכל השפות עם אותו המקש (ולא למשל מקש 'ח' בעברית).  צריך לזכור שאדם עם עיוורון משתמש בהקלדה עיוורת וקל לו יותר לזכור מקש יחיד פאר פעולה.

-        משך־זמן מספיק:  יש לתת למשתמשים זמן מספיק כדי לקרוא את התוכן ולהשתמש בו.

-        התקפים אפילפטיים : אין לעצב תכנים באופן הידוע כגורם להתקפים אפילפטיים. למשל, קצב ההבהוב של מידע חייב להיות נמוך.

-        ניווטנוח: ישלספקלמשתמשיםאמצעיםשיעזרולהםבניווט, באיתור תכניםובזיהוימקומם באתר.

כאשר אדם עם עיוורון נכנס לדף אינטרנט, הוא קודם כל מבקש לקבל מידע על המבנה והתכולה של הדף ולבנות לעצמו מפה מנטלית של האתר (אפשר לדמות את זה ללימוד ציר בעל פה בניווט לילה) , לכן המבנה חייב להיות מאורגן באופן פשוט, מובן, הגיוני והיררכי. לדוגמא חלוקה של הדף לאזורים בעלי שמות משמעותיים המתארים מה יש בהם ושניתן לדלג ביניהם בלחיצת מקשים. דוגמא נוספת היא שהכותרות (
HEADERS) יהיו מאורגנים בהיררכיה הגיונית (כותרות ראשיים, תת-כותרות וכן הלאה) ומתוארים באופן ברור שיבטא את השימוש בהם, כאשר הניווט ביניהם לרוחב ולעומק (ע"י לוח המקשים) יהיה בסדר הגיוני. לדוגמא תוצאות החיפוש בגוגל מוצגות על ידי כותרות מה שמאפשר ניווט מהיר.
מכוון שהאדם העיוור נדרש להחזיק מפה מנטלית של האתר כדי לנווט בו והמעבר בין האלמנטים הוא סידרתי, חשוב מאוד שדף האינטרנט יכיל מספר מצומצם של קישורים, מומלץ עד 30 קישורים בדף. מספר הקישורים המומלץ הוא גם
תלוי תוכן, לדוגמא בדף המרכזי עדיף שיהיו עד 20 קישורים, אבל בדף תוצאות חיפוש יש צפייה למספר גבוהה יותר של קישורים.

מומלץ גם שהתכנים השימושיים בדף יופיעו קרוב להתחלה כדי שלא יידרשו הקלדות רבות על מנת להגיע אליהם. טעות נפוצה היא לשים בראש כל דף מידע כללי החוזר על עצמו, לאדם הרואה אין קושי לדלג מעל אזור זה משום שהוא בד"כ קל לזיהוי מבחינה גרפית, אך השימוש בלוח המקשים לצורך מעבר לאזור הפונקציונאלי יהיה לרוב ארוך ומיותר.

 

נהירות

-        קריאוּת: יש ליצור תכני טקסט קריאים ונהירים.
למשל הנגשת מסמכים המצורפים לדף. סעיף זה מעורר כיום קושי למימוש מלא בגלל כמות המידע הגדול הקיים שחלקו חומרי ארכיון שהשימוש בהם מועט מאוד, רעיון אפשרי שעלה הוא הנגשה קדימה בלבד פלוס כל מסמך שיהיה עבורו ביקוש וכל מסמך "חי" הנדרש לשם קבלת שירות (לדוגמא עם אתר מסוים נותן שירות של הרשמה ע"י הורדת טופס, מילוי הטופס ושליחתו בפקס, על הטופס להיות מונגש).

-        תפקוד באופן צפוי : יש ליצור דפי רשת שיופיעו ויתפקדו באופן צפוי.
נניח למשל שיש בדף האינטרנט אזור דינמי שהתכנים בו משתנים כל מספר שניות, לדוגמא, מוצרים במבצע באתר מכירות המוצגים אחד אחרי השני באופן מעגלי. לקוח עם עיוורון עשוי "לראות" (בעזרת קורא מסך) את הפרטים של מוצר כלשהו, אבל כשיגיע לשדה המציין את המחיר יוצג כבר מוצר אחר והוא יקבל מידע שגוי על המחיר, בבחירה של המוצר לצורך קניה הוא עלול להגיע למוצר שלישי שבמבצע וההזמנה תתבצע עבור המוצר הלא נכון במחיר הלא נכון. לכן במקרים אלו יש להחליף את האזור הדינמי ברשימה של המוצרים שבמבצע המוצגים, עם פרטיהם, באופן קבוע על המסך.

-        עזרה בהזנת קלט:  יש לסייע למשתמשים להימנע משגיאות ולעזור להם לתקנן.
למשל, מתן התראה על שגיאה בנתונים, ציון מקום השגיאה ופוקוס על תיבת העריכה להקלדה חוזרת של הנתונים. סימון התיבות השגויות בצבע אינו מספק את הדרישה ומומלץ לבדוק כל תיבת עריכה ביציאה ממנה לאחר הקשת הנתונים, יחד עם זאת במידה ולא הוקלדו נתונים כלל אין להתריע משום שפרקטיקה מקובלת היא לעבור על כל השדות לפני מילוי הטופס כדי להבין מראש מה נדרש למלא (כדי להכין את הנתונים וכו').

יציבות

-        תאימוּת : נדרשת תאימות מרבית לאמצעים העומדים לרשות המשתמש בהווה ובעתיד, בכלל זה טכנולוגיות מסייעות.

בין קוראי המסך הפופולריים ניתן למצוא תוכנות מסחריות כמו JAWS וקוברה, תוכנות חינמיות בקוד פתוח כמו NVDA כאשר חלק ממערכות ההפעלה כוללות קוראי מסך מובנים, ניתן לציין את VoiceOver של חברת אפל עבור מחשבי מקינטוש, את Narrator מבית מיקרוסופט עבור חלונות 10 ואת WindowsEyes עבור חלונות 7 (חינם עבור משתמשי אופיס). לא כל קוראי המסך והדפדפנים תומכים בשלב זה באופן מלא בכל חוקי ARIA ולכן יש מקום לבדוק איזה תכונות נתמכות כחלק מבדיקות התאימות.

חלק מהותי מבדיקת הנגישות של אתרים הוא
בדיקת תאימות עם קוראי המסך הפופולריים משום שכאן נמצא מירב הקושי בהנגשה וקוראי המסך הם כלי ההנגשה הבלעדי עבור אנשים עם עיוורון. בדיקה כזאת עדיף שתעשה ע"י משתמשי הטכנולוגיה עצמם, קרי אנשים עם עיוורון משתמשי מחשב בעצמם.

שיטות הנגשה

עבור אתרים חדשים ההנגשה מתבצעת לרוב בקוד המקור, כלומר כבר בתהליך עיצוב האתר ופיתוח הקוד נלקחים בחשבון ומוטמעים עקרונות ההנגשה.

עבור אתרי אינטרנט קיימים יש מספר שיטות נפוצות להנגשה:

1.      שינוי של קוד המקור (בד"כ ע"י מפתחי האתר) כך שיהיה מונגש.

2.      הוספת קוד JAVA המופעל בסיום טעינת הדף והמבצע את השינויים הנדרשים להנגשה.

3.      שימוש בשירות ברשת (WEB Service) כאשר דפי האתר מועברים לשירות בענן שם נעשות עליהם ההתאמות (בד"כ גם כן קוד JAVA המופעל בסיום טעינת הדף) לפני שליחתם למחשב והצגתם על מסך המחשב ע"י הדפדפן.

 לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה שלא כאן המקום לפרט.

הערה: יש אפשרות לשלב בין השיטות אם כי בד"כ מירב ההתאמות נעשות בשיטה אחת בלבד.

הסטטוס היום

מרבית הארגונים הגדולים במשק ביצעו או שהינם בתהליך ביצוע של התאמת אתרי האינטרנט שלהם לתקן הנגישות. ההתאמות נעשות בדרכים שונות, אם ע"י מפתחי האתר של החברה או ע"י חברות המתמחות בהתאמות אתרים באמצעים שונים ובפלטפורמות וכלים שונים. הדרך להנגשה אינה העיקר כל עוד היא משיגה את מטרתה.

המצב כיום הוא שמצד אחד הרבה אתרים עברו הנגשה מוצלחת, אבל מצד שני ישנם לא מעט אתרים שעברו תהליך הנגשה, אך אינם מונגשים במידה מספקת עבור אנשים עם עיוורון או עם לקויות ראיה חמורות, אנשים שאינם יכולים לראות את מסכי המחשב והטלפונים הסלולריים, משתמשי טכנולוגיה מסייעת (בעיקר קוראי מסך). ישנם גם אתרים שעל פניו נראה שלא עברו תהליך הנגשה, חלקם נגישים יותר וחלקם נגישים פחות.

האתגרים

ישנם לדעתנו שני נושאים שאינם מטופלים כיום באופן מספק ושללא טיפול מסודר ומקיף ההנגשות עבור אנשים עם עיוורון לא יהיו מספיקות על מנת לאפשר גישה וצריכת שירותים עצמאית באתרי האינטרנט.

אישור אתר נגיש

אין כיום מנגנונים מוסמכים לקביעה איזה אתר מונגש ואין גופים (או פרוצדורות וכלים) המוסמכים לצורך זה. המצב כיום הוא שכל חברה מצהירה על סטטוס ההנגשה של האתרים שלה על פי הבנתה ושיקול דעתה. יש כמובן אפשרות לאנשים פרטיים או גופים להגיש תביעה שתתברר בבית המשפט עלפי תקנות הנגישות, אך זהו מסלול שאינו רצוי, בטח לא ככלי העיקרי לאכיפה. אחד המכשולים, אולי העיקרי, הוא עמידה בדרישת התקן שהאתר יהיה מונגש לטכנולוגיה מסייעת, כאשר המומחיות לבדיקת נגישות בעזרת טכנולוגיה זו, ובעיקר קוראי מסך, לא מצויה באופן מספק ברשות מפתחי האתרים וגם לא ברשות החברות המתמחות בהנגשת אתרים והמספקות שירות זה.

תמיכה באתרי אינטרנט מונגשים

הנגשה של אתר אינטרנט ע"י התאמת האתר לתקן הנגישות היא תנאי הכרחי להנגשת השירותים שהאתר מספק, אך היא אינה תנאי מספיק לכך, תנאי הכרחי נוסף הוא הנגשת הנהלים ובפרט  תמיכה מונגשת באתר האינטרנט (שני התנאים יחדיו הם הכרחיים ומספיקים).

כל אחד יכול להיתקל לפעמים בקושי לצרוך מידע או בביצוע פעולות מקוונות באתרי האינטרנט. לשם כך מחזיקות החברות מערך תמיכה כאשר נציג התמיכה של החברה מסייע בביצוע הפעולה. חשוב להבין שביצוע הפעולה במקום ואו עבור הפונה אינה מספקת משום שהיא משאירה את הפונה תלוי בסיוע בפעם הבאה שיתקל באותה הבעיה או בבעיה דומה. לדוגמא, נניח שאדם מבקש להזמין טיסה או לבדוק את התוצאות של בדיקת דם והוא עושה זאת בשעות הפעילות של מוקד התמיכה, נציג התמיכה יכול אולי לבצע את הפעולה עבורו, אבל בפעם הבאה אותו האדם עשוי לרצות לבצע את אותה הפעולה בשעות בהן המוקד אינו פועל (למשל, סופ"ש) והוא צפוי להיכשל משום שנשאר תלוי בתמיכה. לכן תקנות הנגישות מגדירות שהשרות הניתן באופנים מסוימים צריך להיות מונגש בכל האופנים עבור כל האוכלוסיות. לכן נציגי השירות נדרשים לסייע לפונים לבצע את הפעולות באתרים באופן עצמאי, אלא אם אינם מבקשים זאת (יש גם נושא של סודיות המידע שבמקרים מסוימים חל איסור על ביצוע הפעולות ע"י נציגי השירות או שהפונה אינו מעוניין בכך).

חדשות

עצור
דרושים מתנדבים
למגוון תחומים ופעילויות, חפשו התנדבות שמתאימה לכם ולזמן הפנוי שלכם!
שינויים במתחם מגדל אור בקריית חיים
בחודשים הקרובים יתקיימו עבודות בינוי במתחם מגדל אור בקריית חיים. אנו מתנצלים על אי הנעימות ומקווים לסיום מהיר של העבודות.
ניוזלטר - בית
תרומות - בית
התנדבות

אודות מגדל אור

מגדל אור הוא מרכז רב-שירותי העוסק בשיקום תפקודי ותעסוקתי של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון, והוא משמש, בית היתר, כזכיין של המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מגדל אור הוקם בשנת 1954 ומשנת 2011 מופעל באמצעות עמותת "יעדים לצפון", מיסודה של קרן רש"י.

עקבו אחרינו גם בפייסבוק עקבו אחרינו גם ב-
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד